לדלג לתוכן

מסכת זבחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסכת זבחים, כתב יד קאופמן. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

מסכת זְבָחִים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים – הוא הסדר החמישי שבמשנה. למסכת זו קיימת תוספתא ומקבילות בתלמוד הבבלי, אך בירושלמי אבד הסדר כולו.

נושא המסכת הוא דיני הקורבנות הבאים מן החי (בהמה ועוף). בלשון הראשונים נקראת לעיתים שחיטת קדשים, כדי להבדיל בינה לבין מסכת חולין הנקראת "שחיטת חולין".

מסכת זו עוסקת בעיקר בדיני הקורבנות הבאים מן החי (בהמה ועוף), וכן בדינים שונים הנוגעים לבית המקדש. קורבנות הבאים מן הצומח נידונים במסכת מנחות.

בין הנושאים הנדונים במסכת: הכוונה והמחשבה הראויה בשעת ההקרבה, והכוונה העלולה לפסול את הקורבן; דיני ההקרבה עצמה; האיסור להקריב קורבנות מחוץ לבית המקדש, ועוד. פרק חמישי ממסכת זבחים (פרק "איזהו מקומן") מפורסם מפני שיש הנוהגים לומר אותו לפני תפילת שחרית. פרק זה מסכם את סוגי הקורבנות ומקומן. בגמרא, זה הפרק בעל מספר המחלוקות הקטן ביותר. למעט הלכות פסח בפרק זה נפסק כולו להלכה ביד החזקה לרמב"ם.

בתלמוד הבבלי, כוללת מסכת זבחים 119 (קי"ט) דפים.

את פירוש התוספות על המסכת כתב רבי ברוך בן יצחק מוורמייזא.

מיקומה של המסכת בסדר קדשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, הסיבה שמסכת זו פותחת את סדר קודשים היא שקרבנות הכהנים (הנדונים במסכת) הוא הנושא הנדון ראשון בתורה.

פרקי המסכת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן (ארבע משניות [1]).
  2. כל הזבחים שקבלו דמן זר (חמש משניות).
  3. כל הפסולין ששחטו (שש משניות).
  4. בית שמאי אומרים (שש משניות).
  5. איזהו מקומן של זבחים (שמונה משניות).
  6. קדשי קדשים ששחטן בראש המזבח (שבע משניות).
  7. חטאת העוף שעשאה למטה (שש משניות).
  8. כל הזבחים שנתערבו (נקרא גם פרק התערובות) (שתים עשרה משניות).
  9. המזבח מקדש את הראוי לו (שבע משניות).
  10. כל התדיר מחברו קודם את חברו (שמונה משניות).
  11. דם חטאת שניתז על הבגד (שמונה משניות).
  12. טבול יום ומחוסר כיפורים (שש משניות).
  13. השוחט והמעלה בחוץ (שמונה משניות).
  14. פרת חטאת ששרפה חוץ מגתה (עשר משניות).

בסה"כ יש במסכת 101 משניות.

פירושים וספרים על המסכת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד פירושי שאר סדר קדשים, יצאו בעת האחרונה מספר ספרים על המסכת. בין הבולטים ביניהם שני ספרי ליקוט מפרשים על המסכת "שלום רב" מאת הרב שלום סופר מפיטרקוב ו"אוצר הקודש" על ידי מכון מנחת ישראל.

הפוסקים על סדר המסכת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרי"ף, והרא"ש בעקבותיו, לא כתבו את ספרי הפסיקה שלהם על מסכת זו, בהיותה שלא להלכה "בזמן הזה". חסר זה השלים ספר "ליקוטי הלכות" של הרב ישראל מאיר הכהן מראדין ("החפץ חיים").

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ויקיטקסט משנה, מסכת זבחים, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת זבחים, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    [עריכת קוד מקור | עריכה]
    1. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.


    ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות תורנית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.